כמה מחשבות על (לכבוד 2021)

אנחנו נולדות פמיניסטיות. אנחנו נולדות בנות חווה. תינוקת, פעוטה, ילדה, נערה, בחורה, אשה. בת, אחות, נכדה, אחיינית, בת-דודה, חברה, בת-זוג, רעיה, קולגה. אנחנו הכל בבפנוכו, וכל כמה שנים טבעת נוספת של ידע וחוויות עוטפת אותנו. אנחנו נולדות פמיניסטיות בעולם פטריארכלי. אנחנו נולדות פמיניסטיות – מאושרות, סקרניות, מלאות אנרגיה, בטוחות בעצמנו, צחקניות, אוהבות, מלאות חמלה, מלאות חיים, מלאות רגש. אנחנו נולדות פמיניסטיות – משוחררות. אין פחד, אין תחושת סכנה. אנחנו נולדות לתוך סכנה, לתוך שנאה, אבל לא מבינות את זה בהתחלה. אנחנו נולדות פמיניסטיות, וכל שנה נוספת טבעת סביבנו, כמו עץ. הכל נשאר בפנים. הטבעות נוספות מבחוץ. והטבעות חונקות לא פעם. הטבעות של החוויות והידע. החוויות הקשות, המורכבות, האלימות. הידע – אל תתלבשי ככה, אל תדברי ככה, אל תתאפרי ככה, אל תיישירי מבט, תשבי זקוף, תכסי את עצמך, תשתקי, תסגרי רגליים, תקשיבי למבוגרים, תכבדי מבוגרים. גם אם הם לא מכבדים אותך. גם אם הם לא מקשיבים לך. עוד טבעת ועוד טבעת.

הסטנדרטים (2018)

אנחנו נולדות פמיניסטיות, ואז האש הזו קטנה ודועכת. הבעירה הפנימית לא מוזנת. אנחנו שותקות כי למדנו שאם נדבר, יכו אותנו, יעליבו אותנו, ילעגו לנו. מי את חושבת שאת. אבל אנחנו גם לומדות שכשאנחנו מדברות, בינינו, משהו נפלא מתרחש. קודם יש את המבט המבין, אמפתיה ראשונית. אחר-כך בלחישה, בהיסוס. אנחנו מגלות שהחוויות משותפות.

כן, גם אני חששתי לבקש העלאה במשכורת. כן, גם אני חששתי לבקש הארכה להגשת עבודה. כן, גם לי הרביצו בבית הספר. כן, גם לי היה בנזוג שאנס, ורק בגיל מאוחר יותר הבנתי שזה היה אונס. כן, גם בעלי לא מרשה לי להוציא כסף בלי שאני מסבירה על מה הוצאתי כל אגורה. כן, גם אמא שלי קראה לי זונה כשתפסה אותי מאפרת את העיניים בעפרון כחול. כן, גם אבא שלי לא הרשה לי לצאת עם בנים עד גיל 21. כן, גם סבתא שלי אמרה לי שבנים אוהבים רק שיער ארוך ושאסור לי להסתפר. כן, גם אני רציתי למות. כן, גם אני ברחתי. כן, עד היום שאני עומדת מול הראי עם עפרון כחול, היד שלי רועדת. כן, גם היום אני מפחדת לבקש עזרה מאנשים. כן, גם אותי פיטרו כשגילו שאני בהריון. כן, גם לי היה רופא שנגע בי יותר מדי בכל ביקור. כן, גם אני שתקתי. כן, גם אני קפאתי. כן, גם אני התעוררתי באמצע הלילה מיוזעת, צועקת, בוכה. כן, גם אני ישנתי על ספות של אנשים שניצלו אותי עד שהצלחתי לעמוד על שתי רגליים ולבנות לעצמי בית. כן, גם לי קראו בשמות ברחוב ושרקו ושידלו וביקשו שאכנס למכונית וצעדו מהר מדי מאחוריי וצחקו עליי כשהתחלתי לרוץ, עברתי את הכביש, וכמעט נדרסתי על-ידי מכונית. כן, כן, כן.

סיפור הוא המרחק הכי קצר בין שתינו, את יודעת. את מספרת לי ואני מספרת לך, והמרחק בינינו מתקצר, אין כמעט מרחק. גם בלי לגעת אנחנו הכי קרובות, אינטימיות, שקטות, מבינות. ולעתים, בגלל השיחה, הפתיחות המפתיעה, תחושת השותפות – הבעירה הפנימית מתחילה להתעורר. בהתחלה לוחשת, בשקט, סודות. חיוכים קטנטנים של הבנה, לעתים חיבוק. מבט שרואה אותך – את כולך. את החוויות שלך, שונות אבל עם מבנה סיפורי דומה, עם מנגנון דיכוי זהה. מבט שאומר, אחותי את. אני יודעת על מה את מדברת. את לא צריכה להסביר הרבה. והבעירה מתחזקת, והאש בוערת שוב, ושורפת את הפחדים. והפמיניסטית שבך, זו שנולדה יחד איתך, עולה מהלהבות, ונוצרת מחדש. פרומתיאוסית, עקשנית, תמיד במאבק, תמיד כמהה להשתחרר. את יודעת שהצדק עמך. עכשיו את זקוקה לשותפות לדרך.

המלכה האם, אודרי לורד.

והטבעות משחררות מהאחיזה ההדוקה. את רואה אותן, ואומרת לעצמך, כן, הטבעות האלה שלי. זאת אני, אי אפשר להפריד ביני ובינן. הן אני, ואני הן. כמו כשלוקחות צבע צהוב וצבע אדום ומערבבות, ומקבלות כתום, ואי-אפשר להתחרט אחר כך. אי-אפשר לדעת יותר איפה הצהוב מתחיל ואיפה האדום נגמר. יש צבע חדש. כמו שיש את חדשה עם כל טבעת.

אנחנו הטראומה וההחלמה. האירוע והתהליך. כל מה שקשה ומה שמתרכך תוך כדי תנועה. להיות אשה פמיניסטית זה אומר לחיות במתח הזה, הפוליטי והאישי, לחוות דיכוי ולהיאבק לחופש. לבעור באיזון, כדי לא להישרף. לא לתת למים הרבים לכבות את האהבה שלך לחיים, לעצמך, לשותפותייך לדרך, לאחיותייך.

את פמיניסטית, את יודעת. את בת חווה, את החיים עצמם. את חווה ואת לילית ואת הרה ואת הלנה ואת מלכה ואת נסיכה ואת האשה באוטובוס ואת מורה ואת מתכנתת ואת מלצרית ואת ספרית ואת מפיקה ואת סוכנת נסיעות ואת מרצה ליחסים בינלאומיים ואת גננת ואת אמא ואת סבתא ואת בת ואת דודה ואת אחיינית ואת נכדה ואת הבת של אבא שלך ואת שתי טיפות מים אמא שלך ואת מבשלת את האוכל של סבתא שלך. ואתן כולכן נשים, או מזדהות כנשים, אהובות, אוהבות, אתן החיים, אנחנו החיים.

הנאה, 2007

למידה מרחוק, חלק שלישי: למידה עצמית ודיונים קבוצתיים

לעבוד מהבית, אילוסטרציה. בויסי, איידהו, 2017

בחלק שלישי של המדריך אתמקד בפרקטיקות שעשויות לסייע בהכנת הסטודנטיות לקראת עבודה עצמית ועצמאית, והנחיית דיונים קבוצתיים בממשק מקוון,

עבודה עצמאית ועצמית. כמו בקורסים רגילים, הרבה מהעבודה האקדמית מבוססת על מיומנויות והרגלי למידה של הסטודנטיות. כדי לחזק את העבודה העצמית והעצמאית של הסטודנטיות בסביבה מקוונת, צריך לזכור שלא מדובר בימים רגילים שבהם אפשר ללכת לספרייה, להשאיל ספרים, להדפיס מאמרים, למרקר או לכתוב הערות שוליים עם עט במגוון צבעים. לרוב הסטודנטיות אין גישה למדפסת, וצריך להתחשב בסטודנטיות בלי לפטופ או טאבלט שנאלצות להתעדכן, לקרוא, ולהשתתף בקורס מקוון באמצעות טלפון חכם. כפי שציינתי בחלק השני, הרבה סטודנטיות הן אמהות צעירות, ויש לבצע התאמות על-פי צורך.

כמה רעיונות ופרקטיקות מומלצות:

  • גם אם המוסד האקדמי שבו אתן מלמדות מספק מקום על השרת כדי לרכז חומרים, מומלץ לפתוח תיקייה משותפת בגוגל דרייב או דרופבוקס ולוודא גישה לכל משתתפות הקורס. לפעמים גישה נחסמת בגלל עומס על המערכות או שסטודנטית שוכחת פרטי התחברות למערכת האקדמית.
    • בתוך התיקייה לארגן תת-תיקיות עם סילבוס, חומרי קריאה/צפייה על-פי שבועות/יחידות לימוד
    • כל קובץ יקבל שם בפורמט קבוע (שם כותבת המאמר, שבוע שבו צריך לקרוא את המאמר)
  • לכתוב 2-3 משפטים עבור כל טקסט או הרצאה שהסטודנטיות מתבקשות לקרוא או לצפות. מי הכותבת/דוברת, 2-3 דגשים וההקשר של הטקסט/הרצאה.
  • להכין מסמך עם טיפים וקישורים למאמרים קצרים על למידה עצמית בבית: איך לסכם/לקרוא טקסט אקדמי, איך לקרוא טקסט במחשב/טאבלט בלי להדפיס אותו
  • להכין מסמך עם רשימת משאבים אונליין ללמידה עצמית.
  • אפשר לבקש מהסטודנטיות להירשם בגוגל דוק ברשימה שבה כל אחת לוקחת על עצמה לקרוא ולסכם מאמר ולשתף את הכיתה במועדים מוסכמים. הן יכולות גם להכין סיכום ולצלם את עצמן בווידיאו מדברות על המאמר, ולהעלות לאתר הייעודי של הקורס.
  • לספק חומרי משלימים יסייעו לסטודנטיות להעמיק הבנה וליצור קשרים בין חומרי הלימוד של הקורס. לפעמים מאמר מגזיני שעוסק באספקט של מאמר יכול לאפשר חיבור אישי והבנה עמוקה יותר של המאמר. כך, למשל, מאמר מגזיני שמנתח תופעה חברתית או עוסק בצדדים מסויימים שלה יכול לסייע בהבנה של עקרונות מדיניות ממשלתית.
    • אם תחליטו לתת קריאה משלימה/מעשירה, כדאי לספק כמה דגשים שמבהירים את החיבור בין החומרים. גם קליפ מתוכנית טלוויזיה או הופעה קצרה של Spoken Word יכולים לעשות הבדל בהבנה של סוגיה זו או אחרת.
  • אם ארגנת ברשימת השמעה מופתית את כל הדברים הטובים והמגניבים שמצאת פעם ביוטיוב , כדאי לשקול להפוך את הרשימה הזו לחצי-פרטית (בהגדרות הרשימה, שני אותה ל-unlisted כך שרק מי שקיבלה לינק, תוכל למצוא אותה ביוטיוב), או תצרי רשימת השמעה חדשה לטובת הקורס. בפרופיל המשתמשת שלי ביוטיוב, ארגנתי מאות קליפים על-פי נושאים – שירה, הרצאות, שיחות/פאנלים רבי משתתפות, וכיו"ב. העשרה שהיינו נותנות בכיתה בשיעורים שבהם נותר לנו קצת זמן יכולה להיות חלק בלתי נפרד מקורס מקוון. וגם כאן, כאמור, יש להקפיד על סדר וארגון.
  • הודעה שבועית יכול להיות חלק בלתי נפרד ממערך ההיערכות שלך ושל הסטודנטיות. אפשר לשלוח הודעה שבועית בפורמט קבוע שנראה בערך כך:
סטודנטיות יקרות,
הנושא שנעסוק בו השבוע הוא [נושא שבועי].
מטלות השבוע: קבוצת דיון.  
הנחיות:
1. צפו בסרט התיעודי [שם הסרט, קישור]
2. קראו את שני הסיפורים הקצרים א' וב' ואת המאמר [שם המאמר, שם הכותבת, קישור ישיר לקובץ pdf בתיקייה המשותפת/לאתר המקוון]
3. כתבו הערות טובות על הסרט, הסיפורים הקצרים והמאמר. כתבו כמה מלים על כיצד חומרי הלימוד של השבוע קשורים אלה לאלה. כיצד המאמר עזר לכן להבין טוב יותר את הסרט? כתבו כיצד הנושא של השבוע קשור לנושא שלמדנו בשבוע שעבר.
4. היכנסו לקבוצת הדיון בנושא [נושא שבועי] וכתבו הודעה בת [מספר] פסקאות שכוללת את המחשבות שלכן על המאמר, הספר, והסיפורים הקצרים. אני מזכירה לכן שאי אפשר לקרוא הודעות של משתתפות אחרות בקורס לפני שתעלו הודעה (פוסט). אנא הקפידו על כתיבה נאותה והימנעו משימוש מוגזם באימוג'ים (זה לא פייסבוק). יש להעלות הודעה בקבוצת הדיון עד יום ג' בשעה 21:00. יש לחזור ולהגיב ללפחות שלוש משתתפות עד יום ה' בשעה 21:00.
5. נא לשלוח לי תגובה מהירה שכוללת את המלה גלידה.

תזכורות: אני גם רוצה להזכיר לכן לגבי המשימה שאתן צריכות להגיש בעוד שבועיים [תיאור קצר של המשימה, קישור למשימה באתר המקוון של הקורס]. יש להיערך בהתאם, ולסיים את [הראיונות?] שאתן נדרשות לקיים עבור המשימה. בבקשה אל תחכו לרגע האחרון.
תזכורת אורבנית. צפון קרולינה, 2015.

דיונים קבוצתיים.  בקורסים עם מספר משתתפות קטן מ-30 אפשר ואף רצוי להשתמש בכלי של דיונים קבוצתיים. אם המוסד האקדמי שבו אתן עובדות לא מספק כלי לניהול דיונים קבוצתיים, אפשר לפתוח קבוצה בפייסבוק ולשלוח לסטודנטיות לינק להצטרפות, וכאשר כולן הצטרפו לקבוצה,  לשנות את הגדרות של הקבוצה ולסגור אותה, כך שאף אחד לא יוכל לקרוא את הדיונים בקבוצה. גם כאן יש להדגיש כי הנחיות ברורות ומדויקות, שאלות מנחות, וציפיות מוגדרות הן המפתח לדיון טוב או מבאס שלא תורם ללמידה משמעותית.

  • בהודעת הפתיחה של הדיון חשוב להדגיש, שוב, מה נדרש מבחינה טכנית (סעיף 4 בחלק הקודם בפוסט), ואז לתת 5-6 שאלות מנחות ולבקש לבחור לפחות שתיים או שלוש מהן ולהתמקד בהן. אני יודעת שזה נשמע כמו הרבה חזרתיות, אבל לפעמים דברים עלולים להסתבך, להיעלם, להימחק, לא לעלות, להתנתק, וכו'.
  • הנוכחות שלכן חשובה מאוד בקבוצות הדיון. חשוב לקרוא את כל ההודעות של הסטודנטיות, ולהגיב לכל אחת באופן אישי, גם אם בקצרה, עם שאלה נוספת, תהייה, מחשבה – שיניעו את הסטודנטיות להגיב ולהמשיך להתדיין ולהעמיק בחשיבה בחלק השני בהן הן נדרשות להגיב האחת לשנייה. התגובות שלך יהוו מודל עבור הסטודנטיות מה נדרש.
    • אם סטודנטית כותבת הודעה מאוד קצרה שלא עומדת בדרישות הדיון, מומלץ ליצור עמה קשר באימייל ולבקש ממנה לכתוב אחת חדשה.
    • חיזוקים חיוביים בתגובות שלך להודעותש ל הסטודנטיות  חשובים מאין כמוהם. זה יעודד סטודנטיות לחזור ולהשתתף בדיונים מדי פעם. בעיקר בגלל המצב כרגע שבו אנו מתבקשות לבלות את רוב הזמן שלנו בבית, האינטרקציות בדיונים מקוונים יכולה להיות מרחב של אוורור, הן רגשי והן אינטלקטואלי.
  • בקורסים מתקדמים ובתארים מתקדמים, אפשר לתת לסטודנטיות להנחות את קבוצת הדיון יחד עמכן כחלק ממטלות הקורס ואתן רק תנטרו את הדיון בתחילתו (תוך מתן פידבק לסטודנטית המנחה), ובהמשך (בחלק השני של הדיון שבו סטודנטיות מגיבות האחת לשניה) תדילו את הרחב הפעילות שלכן בקבוצה.
    • אם יש לכן עוזרת הוראה בקורס, אפשר לתת לה להנחות את הדיון, לנטר, ולטפל בכל הצד הטכני של קבוצת הדיון (בדיקת נוכחות, עמידה בדרישות מטלת ההשתתפות בדיון, וכו').
  • בסיום סשן קבוצת הדיון הראשונה בקורס, חשוב לתת פידבק קולקטיבי בהודעה מסודרת. להגיד לסטודנטיות איפה הן עשו עבודה טובה, כקבוצה, איפה אפשר להשתפר, ובאותה הזדמנות להזכיר את הנדרש מהן בחלק של הדיונים ולהבהיר את החשיבות של הדיונים הללו כהזדמנות ללבן סוגיות, להעמיק הבנה, וללמוד את הנושא מפרספקטיבות שונות.

למידה מרחוק, חלק שני: בניית הסילבוס, תכנים, והתאמות

בסמוך לכניסה האחורית של בניין החינוך באוניברסיטת בויסי שבאיידהו (ר.ז., 2018)

חלק זה כולל הצעות פרקטיות לעבודה יעילה אונליין בכל הקשור להכנת סילבוס שמותאם לקורס אונליין, בחירת תכנים מתאימים לקורס אונליין, והתאמות עבור סטודנטיות.

הסילבוס ובניית הקורס  

הסילבוס, כפי שאנו יודעות, הוא השלד של הקורס, ומהווה מפת דרכים עבור הסטודנטיות במשך הסמסטר. כשאנו ניגשות לכתוב סילבוס לקורס אונליין, מומלץ לשים לב למידע הייחודי שיש לספק בקורס אונליין, לרבות לו"ז ברור ואפקטיבי (הן לסטודנטיות והן למרצה של הקורס), וכן לתכנים ונגישות.

המידע הייחודי שיש להכניס לסילבוס. מאחר שמדובר בקורס אונליין, יש לוודא שהפרטים הבאים מצורפים לסילבוס (מעבר לסקירה קצרה של הקורס ומטרותיו):

  • סקירה של כלים, תוכנות, ואביזרי עזר שנדרשים כדי להשלים את הקורס בהצלחה, כמו מחשב, חיבור קבוע לאינטרנט, תוכנה לקריאת קובצי פידיאף, רמקולים, אוזניות (לפי צורך). מומלץ לצרף קישורים של תוכנות וכלים שנדרשים ספציפית לקורס, וכן אפליקציות מומלצות לטלפונים חכמים שיכולות לסייע במשך הקורס. בתוך כך, כדאי לברר עם הסטודנטיות באילו אמצעים אלקטרונים הן ישתמשו כדי להשתתף בקורס (לפטופ, טאבלט, טלפון חכם), ואם יהיה להן חיבור קבוע לאינטרנט. חשוב לברר באילו אמצעים אלקטרונים הסטודנטיות ישתמשו כדי להתאים את התכנים עבורן. כך, למשל, סטודנטית שיש ברשותה רק מכשיר טלפון חכם, תתקשה לקרוא מאמר בן 40 עמודים בפידיאף. כדאי לבדוק עם המוסד האקדמי אם ניתן להשלים אמצעים אלקטרונים כמו לפטופים וטבלטים לתקופת הקורס.

[אם יש בנטפליקס סרטים תיעודיים טובים מתאימים לקורס שלכן (שכוללים כמובן כיתוביות בעברית ולכל הפחות ערבית), אני רוצה להמליץ לבקש מהסטודנטיות לרכוש מנוי על השירות. בשש השנים שבהן לימדתי קורסים – בין אם בכיתה רגילה ובין אם בסביבה מקוונת – עשיתי כל מאמץ לחסוך עלויות, וסיפקתי לסטודנטיות מאמרים בקובצי פידיאף, ולינקים לצפייה; ביקשתי מהם לרכוש שני ספרים ששניהם יחד לא עלו יותר מ-25$ ובנוסף ביקשתי שיעשו מנוי על נטפליקס, שעולה 9$ בחודש. הסטודנטיות שיתפו פעולה עם הבקשה. עם זאת, יש לוודא שאם אין באפשרות סטודנטית זו או אחרת לרכוש מנוי, יש למצוא עבורה תוכן חלופי.]

  • הסבר מפורט של דרישות הקורס (למשל, השתתפות בקבוצת הדיון מטלות הגשה + דרכי הערכה ושבירה לנקודות). בכל הנוגע לאופן הערכה של מטלות, יש לציין מה נדרש בכל רכיב הערכה. למשל, אם בחרת להשתמש בקבוצות דיון, החליטי מראש כמה דיונים תרצי להנחות במשך הקורס, מה הדרישות וכמה נקודות תעניקי לכל דיון. כשמדובר בדיונים אונליין, אפשר לעודד את הסטודנטיות לכתוב פסקאות ברורות, לחייב שימוש בציטוטים ישירים מהמאמרים (או מההרצאות/קובצי וידיאו/מצגות), ולנקד בהתאם.

גם כאן חשוב לזכור שיש סטודנטיות עם לקויות למידה, ולכן יש לדעת מי הן מראש כדי לא להפחית  ניקוד על שגיאות כתיב. בנוסף, מומלץ לאפשר סטודנטיות עם מגבלות של אמצעים אלקטרונים להשתתפות סדירה בקבוצות הדיון להקליט את עצמן ולהעלות בדיון הכיתתי בפלטפורמה שבה תשתמשו.

[הדדליין של כל רכיב הערכה צריך להיות סביר אך תקיף. אחת הבעיות שנתקלים בהן היא שיתר גמישות בדדליינים עלולה לשבש את הזרימה של הקורס וליצור פערים בין הסטודנטיות. אני מציעה לנעול את הדיונים בסיום כל שבוע, ולא לאפשר להעלות הודעה ראשונה באיחור, כי אף אחת לא תראה את מה שכתבה, וקבוצת הדיון תאבד מהיעילות שלה. לתחום כל דיון בלא יותר משלושה ימים ישמור על הקצב של הקורס, ובתוך כך גם "ינער" סטודנטיות שחיכו לרגע האחרון. עניין נוסף שחשוב לזכור בהקשר של דליינים הוא שכשמדובר במטלות הגשה, חשוב לרווח את המשימות כי שלא יווצר צוואר בקבוק עבורכן, המרצות, במיוחד אם אתן מלמדות יותר משניים-שלושה קורסים במקביל.]

[מומלץ גם לארגן את השבועות על-פי יחידות לימוד (נושאים רחבים שיחולקו לתת-נושאים שבועיים), ואז כל יחידת לימוד מקבלת דיון קבוצתי, וכל 2-3 יחידות לימוד יקבלו משימה קטנה/בינונית להערכה. חשוב לזכור שגם המשימות צריכות להיות מותאמות ללמידה מקוונת, אך גם למצב בישראל כרגע שלא מאפשר לצאת למרחבים ציבוריים (בטח ובטח כשמדובר בסטודנטיות שנמצאות בבידוד, ולא יכולות לעזוב את הבית, או אמהות לילדים קטנים). אנחנו לא מדברות כאן על קורס אונליין רגיל, אלא על קורס אונליין בשעת חירום. השאלת ספרים בספרייה לא תתאפשר, ביקור במעבדה לא יתאפשר, כמו גם סטאז'ים והתמחויות.]  

  • חשוב להכניס דיסקליימר שהשתתפות בקבוצת הדיון היא חובה, ושהיא כוללת כתיבת הודעה בסדר גודל כך וכך, ותגובות לכך וכך הודעות של משתתפות אחרות. להזכיר לא לחכות לרגע האחרון, ולציין כמה נקודות יקבלו עבור ההשתתפות. זה לא מובן מאליו במיוחד עבור סטודנטיות שמעולם לא השתתפו בקורסים אונליין, והן עוד לא הקנו מיומנויות ואסטרטגיות למידה עצמאית.
  • חשוב להכניס דיסקליימר שכתיבה היא חלק מהותי מהקורס, ושמצופה מהסטודנטיות "להופיע" מדי מפגש אונליין עם סיכומים טובים של התכנים, ושהסיכומים וההשתתפות בדיונים אונליין ישרתו אותן לכשיידרשו לכתוב מטלת כתיבה להגשה או עבודת סיכום (כמו בקורס רגיל, אבל כאן חשוב עוד יותר כי יש נטייה להתבלגן ולהתפזר כשלוקחים קורס אונליין).
  • חשוב להזכיר לסטודנטיות להיות מסודרות ומאורגנות לאורך הסמסטר. ליצור תיקייה ייעודית על המחשב שלהן או בשירות ענן, ואליה יעלו כל דבר שיכתבו (גם הודעות של קבוצות הדיון) או יצרו לטובת הקורס (קולאז', תוצר שמייצג תהליך לימודי, וכיו"ב).
  • חשוב ליצור משימות שקל לבדוק ולהעריך אותן אונליין, ושקל לתת עליהן פידבק.
  • חשוב לוודא שיש מקום אחד בלבד שבו ירוכזו כל משימות ומטלות ההגשה (עדיף על שרתים של המוסד האקמי, במערכת ייעודית לניהול קורסים מקוונים, ושסטודנטיות יקבלו חיווי אוטומטי שהעבודה התקבלה). אל תאפשרי קבלת עבודות באימייל, למעט מקרים חריגים (למשל אם סטודנטית לא מצליחה להיכנס למערכת). בקורסים אונליין חשוב לשמור על תיעוד, ובכך תלונות מסוג "אבל שלחתי לך באימייל לפני יותר מחודש" לא יהיו רלוונטיות.  

[בכל הקשור לשיטת הניקוד והערכת מטלות, אני ממליצה לעבוד על פי שיטת אלף הנקודות (במקום 100); זה מאפשר יותר גמישות בניקוד, ויותר הזדמנויות עבור המשתתפות לשפר את הביצועים שלהן. כך, למשל, אפשר להחליט שתנחי 8 דיונים במשך הקורס, כל השתתפות דיון תזכה ב-60 נקודות (30 עבור הודעה, ו-10 נקודות עבור כל תגובה שיכתבו), סה"כ 480 נקודות אפשריות לרכיב של קבוצות דיון. מומלץ לאפשר להיעדר מלא יותר מדיון קבוצתי אחד, ולחייב השתתפות בדיונים בשבועיים הראשונים (היכרות ומבוא), ובדיון האחרון והמסכם של הקורס.]

  • החליטי מראש מה יהיו "שעות המשרד" שלך והקפידי להיות זמינה בימים/שעות אלה. את יכולה גם להחליט שכל שיחה (טלפון או וידיאו-צ'ט) עם סטודנטית תיערך בתיאום מראש בלבד. מומלץ לאפשר התקשרות איתך לא רק בטלפון רגיל, אלא גם בסקייפ או גוגל האנג אאוט. בסילבוס, הקפידי להכניס את הפרטים האלה לסילבוס: שם משתמשת בסקייפ, כתובת אימייל – והשעות בהן תהיי זמינה לשיחות, ו/או הסבר איך ליצור קשר (למשל, לא להתקשר בלי לשלוח מראש הודעה ולוודא שאת פנויה). בקשי שיאפשרו לך 24 או 36 או 48 שעות להשיב על אימייל ששלחו לך (בימי עבודה, לא כולל סופי שבוע וחגים), ובקשי מהסטודנטיות להשיב לאימיילים שאת שולחת להן במסגרת זמן זהה.  

תכנים ונגישות. בקורסים "רגילים" אנחנו מסתמכות בעיקר על הרצאות, דיונים כיתתייים, פרזנטציות של יחידים, זוגות או קבוצות, וצפייה בסרטים/סרטונים מפעם לפעם. צריך לזכור שהעברה של קורס רגיל לקורס אונליין כרוכה בוויתור על חלק מהתכנים/מטלות/פעילויות כיתתיות, או התאמתם לסביבה מקוונת. כך, למשל, אם תכננתן להציג סרט דוקומנטרי מסוים, והוא לא זמין באונליין, האפשרויות העומדות בפנינו הן למצוא סרט אחר, או הרצאה זמינה באותו תחום (טד, יוטיוב), או לוותר עליו לגמרי. אני מציעה שתעברו על הסילבוס ותבדקו אילו תכנים זמינים/אינם זמינים אונליין, כדי להתחיל לבנות מחדש את הסילבוס לקורס המקוון, ואת לוח הזמנים לסמסטר הקרוב.

  • חשוב לוודא נקודות כניסה רבות לקורס מבחינה מחשבתית. בכך אני מתכוונת שגם אם הקורס לינארי, יש למצוא דרכים שתכנים מסוימים יהדהדו אלה באלה, ביחידות לימוד שונות, במשך הקורס. אחד האתגרים של קורס אונליין הוא שלפעמים אין הפנמה של תכנים – בעיקר תכנים ויזואלים כמו הרצאות או סרטים שלרוב נקרין בכיתה רגילה ואז אנחנו בטוחות שהסטודנטיות צפו בהם – ולכן יש ליצור מן "גשרים" בין הנושאים, ולמצוא תכנים שיכולים להדהד לתכנים שהשתמשנו בהם מתחילת הסמסטר, ואף שיהדהדו לקורסים אחרים שחלק מהסטודנטיות לוקחות במקביל. ככל שהסטודנטיות יצרו קשרים בין התכנים, כך היעילות של הקורס תעלה, ולסטודנטיות יהיה יותר מעניין להשתתף בקורס.]
  • כדאי לגוון את הטקסטים והווידיאו שתשתמשו במשך הקורס. אפשר לחשוב על מטלות שמתאימות לסוגים שונים של סטודנטיות. למשל, אפשר מטלות קצרות שכוללות פרויקט צילום, הקלטת פודקסט, כתיבת טקסט לא מסורתי (למשל "כתבה חדשותית" סוקרת מדיניות או תופעה חברתית), או לנתח וידיאו קליפ של זמרת או להקה אהובה. בתוך כך, חשוב לזכור את העקרונות של למידה דיפרנציאלית (קישור לפוסט על למידה דיפרנציאלית) וליצור מטלות שיהיה מעניין לבצע – ולהעריך.
  • מומלץ לרכז את כל הקבצים (קובצי פידיאף, מצגות פאוארפוינט, וכיו"ב במקום אחד, בין אם בשרת ייעודי של המוסד האקדמי, ובין אם ליצור תיקייה מסודרת לאחד משירותי העננים הקיימים (דרייב של גוגל או דרופבוקס) ולשתף אותה עם הסטודנטיות. אני ממליצה ליצור תיקייה מסודרת עם תת-תיקיות שמאורגנות על-פי שבועות או יחידות לימוד כדי שיהיה קל לנווט בין התכנים הרבים, ולתת לקבצים שמות ברורים (למשל מספר שבוע + שם המאמר והכותבת). בקשו מהסטודנטיות להוריד למחשב שלהן את קובצי הפידיאף כדי שאם תהיה בעיה של גישה לאינטרנט, הקבצים עדיין יהיו זמינים עבורן (בנוסף אפשר להגדיר את התיקייה אונליין זמינה באופליין. הסבירי לסטודנטיות כיצד לעשות זאת.
  • בסילבוס, מומלץ להכין טבלה מסודרת שכוללת מה נדרש לקרוא/לצפות באותו שבוע – כותרת מלאה של המאמרים + שמות מלאים של הכותבות, וכן קישורים להרצאות/סרטים/יוטיוב/טד אונליין.
  • עוד מומלץ לוודא נגישות של התכנים מיוטיוב, שיש כיתוביות לסרטונים, כך שסטודנטיות עם לקויות שמיעה, או סטודנטיות שעברית אינה השפה הראשונה שלהן, יוכלו להבין את ההרצאות/סרטונים. באתר TED, יש אפשרות להפעיל כיתוביות בשפות שונות, ובהרבה סרטונים ביוטיוב יש אפשרות של cc (close captioning).
  • קורסים שדורשים תרגול: מומלץ להכין דפי תרגול, דפי נוסחאות, סיכומים קצרים, וכן ליצור מאגר של משאבים שנגישים אונליין לתרגול נוסף, כמו סרטונים טובים בווידיאו. בכל הקשור למשאבים, אוניברסיטאות מובילות בארה"ב מאפשרות גישה להרצאות ותכנים של קורסים אונליין באתרי האוניברסיטה ובערוצי יוטיוב ייעודיים.  
  • בדקו את מאגר הסרטים והספרים אונליין של המוסד האקדמי שבו אתן מלמדות. הספרניות הן המומחיות שאליהן תפנו כדי לוודא איך ליצור קישור ישיר לסרט או הרצאה שנמצאים במאגר של המוסד האקדמי. הן גם ינחו אתכן איך להפעיל כיתוביות, ואילו תוכנות ספציפיות או מערכות הפעלה צריכות להיות מותקנות על המחשב/טבלט של הסטודנטיות. בנוסף, בדקו עם הספריה לאילו מאגרים מחוץ למוסד האקדמי יש גישה חופשית.
  • ואחרון חביב לבינתיים: היעזרו בקולגות שלכן. אם הן לימדו קורס דומה אונליין, בקשו את עזרתן, בקשו לראות את הסילבוס שלהן, בקשו שיחוו דעה על הסילבוס שכתבתן, לרבות לו"ז, תכנים, ומטלות.

בחלקים הבאים אכתוב על דיונים קבוצתיים במרחב מקוון, תקשורת עם הסטודנטיות, ומתן פידבק אונליין.

למידה מרחוק, חלק ראשון: היערכות והשבועיים הראשונים

הכניסה הקדמית של בניין החינוך באוניברסיטת בויסי שבאייהו (ר. ז., 2018)

בשנה האקדמית 2018-2019 עבדתי כמרצה מן-החוץ באוניברסיטת בויסי שבאיידהו (Boise State University). בשני הסמסטרים, לימדתי את אותו הקורס (שעסק ביסודות בחינוך רב-תרבותי ופדגוגיה ביקורתית) בשני פורמטים. האחד בכיתה רגילה, והשני באונליין. כמובן ששני הקורסים היו שונים מאוד בדינמיקות שלהם; המעורבות של הסטודנטיות בלמידה היתה שונה מקורס לקורס, וחלק מהתכנים והפעילויות שהשתמשתי בהם היו שונים (יותר כתיבה, סרטים והרצאות באונליין, יותר עבודה בקבוצות ודיונים בקורס הכיתתי). עם זאת, אני שמחה לדווח שהלמידה היתה משמעותית עבור שתי הקבוצות. כשבחנתי את התוצרים של כל קורס, מצאתי כי הלמידה היתה משמעותית בקורסי האונליין מחמש סיבות עיקריות: (1) נערכתי היטב לקראת הקורס אונליין, (2) ויתרתי על הרעיון לתרגם קורס רגיל לקורס אונליין אחד לאחד, ובעצם יצרתי שני קורסים שונים שמותאמים לסביבת הלמידה בלי שהתפשרתי על מטרות הקורס ומה שרציתי שהסטודנטיות ילמדו בו ויקחו ממנו, (3) הכנתי את הסטודנטיות לקראת למידה אונליין, עם ציפיות ברורות מכל אחת ואחת מהמשתתפות, (3) נתתי הנחיות ברורות לכל משימה ומטלה, (4) ליוויתי את הסטודנטיות ונתתי פידבק על התוצרים שלהן באונליין כדי שישפרו את העבודה משבוע לשבוע, ו(5) הייתי ברורה ושקופה לגבי מה נדרש מכל אחת ואחת ממשתתפות הקורס, עמידה קשוחה בדדליינים, והאופן שבו הציונים מחולקים לכל משימה.

בישראל, כמו במדינות אחרות מסביב לעולם, אלפי קורסים אקדמיים הועברו באחרונה לפורמט למידה מרחוק (אונליין) בעקבות התפשטות מגפת הקורונה. כדי להפוך את המעבר פשוט יותר, ריכזתי עבורכן כמה רעיונות שיישמתי בעצמי כשלימדתי קורסים אונליין בשנה שעברה. במאמר זה אסקור יותר את המחשבה מאחורי הבחירות שעשיתי ופחות את הכלים הספציפיים העומדים לרשות מרצים ומרצות (זאת מפני שלכל מוסד אקדמי יש את הכלים שהוא בחר לרכוש, כלומר ברשותו רשיונות להפעלת תוכנות ללמידה מרחוק). הרקע שלי הוא לימודי חינוך, פדגוגיה ביקורתית-פמיניסטית, ולימודי תרבות, ומה שאכתוב כאן מתאים לתחומים דומים או נושקים (מגדר, עבודה סוציאלית, פילוסופיה, וכיו"ב).

היערכות לקראת השבועיים הראשונים: לוח זמנים מהודק

לפני שהקורס מתחיל, חשוב לעשות שני דברים: האחד, לבנות היטב את השיעורים אונליין לשבועיים הראשונים של הסמסטר – מבנה מסודר, מטלות וכיו"ב. השני, להכין את הסטודנטיות לקראת למידה מרחוק, כלומר מה נדרש בלמידה מרחוק, מה מצופה מהן, וכו'.

בנייה מהודקת של השיעורים של השבועיים הראשונים בסמסטר תאפשר לכן שבועיים שבהם תוכלו לבנות את שאר הקורס אונליין להמשך הסמסטר. בשבועיים אלה גם תוכלו לבחון כלים מסויימים שיסייעו לכן ללמד אונליין, לאתר תכנים חדשים להמשך הסמסטר (סרטים, הרצאות, ומאמרים) ולבדוק אותם. אני מציעה שבשבועים הראשונים של הקורס אונליין תתמקדו בהיכרות של הסטודנטיות בקורס, דיון על עבודה משותפת על למידה מרחוק ביחידים ו/או קבוצה, אסטרטגיות וטקטיקות למידה מרחוק, ובתוכני מבוא לנושא הקורס. אפשר להחליט שהשבוע הראשון יוקדש להיכרות, והשני יוקדש למבוא לקורס, ואפשר גם לשלב בין השניים. אם מדובר בקורס שנתי, אני מציעה להתמקד בשבועיים הראשונים באסטרטגיות למידה מרחוק, וחזרה על מה שנלמד בסמסטר הקודם. הכנה מהודקת של השבועיים הראשונים תסייע להמשך הסמסטר לזרום עם פחות תקלות.

שבוע ראשון: הודעה לסטודנטיות והיכרות בין משתתפות הקורס אונליין

הודעה לסטודנטיות. מקובל לשלוח אימייל "ברוכות הבאות" בסמוך לפתיחת הסמסטר, שבו אנחנו מברכות את הסטודנטיות לקראת הסמסטר החדש, נותנות תקציר על מה לצפות מהקורס, וכו'. אני מציעה שמעבר להודעה הרגילה שאנו שולחות מדי סמסטר, תכניסו שתי שאלות ותבקשו מהן לענות באופן פרטי בתוך זמן קבוע מראש (לתת תאריך): (1) מה את יודעת על נושא הקורס? / מה הציפיות שלך מהקורס? / למה בחרת להיות מורה/עובדת סוציאלית/ וכו'? (2) האם יש משהו שחשוב שאדע עלייך לפני שהקורס מתחיל? האם את ערוכה ללמידה בקורס אונליין? מה לשון הפניה המועדפת עלייך? האם את אם לילדים קטנים או פעוטות? האם יש לך לקויות למידה או נכויות שחשוב לי לדעת עליהן מראש? האם את סובלת מפוסט טראומה ו/או את זקוקה לאזהרות טריגר בחלק מהתכנים שאציג בקורס?

[הערה: השאלה האחרונה חשובה מאין כמוה, מאחר שלפעמים אנחנו צריכות להזהיר מראש אם אנחנו בוחרות להציג תכנים שעשויים לגרום לטריגר בקרב סטודנטיות שחוו טראומה או אירוע קשה בעברן. לרוב, סטודנטיות ישמחו על ההזדמנות לספר על התאמות מסוימות שמגיעות להן, או אזהרות טריגר שירצו לקבל. בשלב הזה, אני מציעה לרכז את המידע החשוב שתקבלו מהסטודנטיות כדי ליצור התאמות ותזכורות עבורכן בזמן בניית הסילבוס בהמשך. כמו כן, כך גם תוכלו לאתר משתתפות שאין להן מחשב או חיבור קבוע לאינטרנט, וזה מאפשר לחשוב יחד עם המוסד האקדמי מה לעשות – על כך ארחיב בחלק הבא]

היכרות עם ובין המשתתפות. אני מציעה לערוך פעילות היכרות בין המשתתפותבקבוצת הדיון הייעודית שנפתחה עבור הקורס. למשל, כל משתתפת תעלה תמונה אישית, ותספר על עצמה משהו אישי (חיית מחמד אהובה, סרט אהוב, מאכל אהוב, וכיו"ב), מה הביא אותה לתחום האקדמי, למה בחרה בקורס, וכו'. שאלות מנחות אחרות יכולות להיות על קשר אישי לתחום האקדמי, מה הציפיות מהקורס, מה החששות בללמוד קורס אונליין, מה היא יכולה לתרום לקורס, איזה ידע עולם היא מביאה לקורס, אילו מיומנויות היא יכולה ללמד את המשתתפות האחרות בקורס. יצירת דיון על שפע קולקטיבי בקבוצה יכולה להפחית חששות בקרב המשתתפות ולחזק ביניהן תחושת שותפות וחיבור.

[הערה: אני אתעכב על הנחיית דיונים אונליין בהמשך, אבל לעת עתה אציע שדיונים אונליין ייעשו במתכונת קבועה עם דדליין ברור. למשל, משתתפות יעלו הודעה ראשונה בקבוצת הדיון עד יום ג' בשעה 21:00, ואז לאפשר יומיים לתגובות (עד יום ה' בשעה 21:00). מבנה קבוע של דיונים יאפשר למשתתפות גמישות וזמן להיערך לדיונים אונליין (בעיקר עבור אמהות).תלוי בפלטפורמה שבה תנהלו דיוני, בחלקן יש אפשרות להגביל קריאה של הודעות שנכתבו על ידי משתתפות אחרות לפני העלאה של הודעה, וזאת כדי למנוע העתקה או "מריחה" של דעה שאינה באמת מבוססת על למידה של התכנים]

שבוע שני: מבוא לקורס

שבוע זה יוקדש לשני דברים עיקריים: האחד, מה נדרש מהמשתתפות בקורס אונליין ובניית אסטרטגיית למידה מרחוק (תוכנית עבודה למשך הסמסטר); והשני, על מה הקורס. אחרי שקראנו את התשובות של המשתתפות בקבוצת הדיון של השבוע הראשון, ולמדנו מעט על עולמן האישי והחששות שלהן מקורס אונליין, נוכל לערוך התאמות על פי צורך.

(1) הכנת הסטודנטיות לקראת למידה מרחוק (קישור ראשון למאפייני למידה מרחוק בוויקיפדיה, קישור שני למאמר קצר על למידה מרחוק) תכלול הסבר על כך שקורס אונליין דורש מהן תכנון מראש, עבודה עצמאית, משמעת עצמית, ומיומנויות תקשורת.

תכנון מראש. גם אם עוד לא סיימת לכתוב את הסילבוס, יש לזכור שככל שהסילבוס יהיה ברור ומהודק יותר, המשימות/מטלות יהיו ברורות, והתכנים יהיו זמינים עבור המשתתפות, כך יהיה קל יותר לתכנן מראש את העבודה בקורס. בסיום השבועיים הראשונים חשוב שכל המשימות והדדליינים יפורסמו כדי לאפשר למשתתפות להיערך. כמרצה, את יכולה להחליט שבכל שבועיים ייערך דיון אונליין ולכן חשוב להכניס את התאריכים הללו לשלד של הסילבוס. אם החלטת שאת רוצה שלוש משימות קצרות להגשה ועבודת סיכום בסוף הסמסטר, הכניסי גם אותן ללו"ז. עודדי את המשתתפות להכניס את כל המשימות – בין אם מדובר בקבוצת דיון, ובין אם מדובר במטלות הגשה – ליומן האישי שלהן. עבור משתתפות שזו הפעם הראשונה שלה לקחת קורס אונליין, הקפידי על תזכורות מרוכזות באמצעות אימייל כיתתי.

עבודה עצמאית. עודדי את המשתתפות ליצור "בלוקים" בלו"ז שלהן לעבודה עצמאית שכוללת קריאת מאמרים וסיכומם, צפייה במצגות, בסרטים ובהרצאות. הקפידי לכתוב בכל וידיאו/ מצגת/הרצאה מה אורכם/ן, ותני להן הערכה כמה שעות בשבוע יידרשו לצפייה, כתיבה, השתתפות בדיונים וכתיבהת מטלות להגשה. מנסיוני, לתת לסטודנטיות אומדן שבועי סייע להן לתכנן את השבוע.

[בתוך כך, אני מציעה ליצור שני קבוצי סילבוס. האחד לכיתה, והשני עבורכן, המרצות, שיכלול עמודה נוספת עם רעיונות, מחשבות, אומדני זמן של עבודה עצמאית עבור הסטודנטיות, וכל מידע אחר שחשוב לרכז במקום אחד, כמו המידע שקיבלת מהממשתתפות על לקויות, מוגבלויות, אזהרות טריגר, והגבלות]

משמעת עצמית וסביבת עבודה אופטימילית. השתתפות בקורס אונליין דורשת משמעת עצמית גבוהה ומיומנויות עבודה עצמאית. כל סטודנטית מכירה את המיומנויות וכישורי העבודה שלה, ולכן צריכה להיערך בהתאם. יש אפליקציות טובות שעוזרות למשמע זמן כתיבה או קריאה – חלקן מאפשרות האזנה למוזיקה מרגיעה לזמנים מוגדרים מראש (15-30 דקות, הפסקה של 5-10 דקות, ואז חזרה לעבודה), אחרות מזכירות לקחת הפסקה מדי 45 דקות, לקום מהכסא, להסובב, לשתות משהו, ולחזור לעבודה. משמעת עצמאית אינה רק לשבת ולעבוד, אלא גם לזכור לקום מדי פעם ולהתאוורר. משתתפות שזקוקות למבנה תמיכה, יכולות להתארגן בזוגות ולתמוך האחת בשנייה במשך הסמסטר (צ'ק אין פעם או פעמיים בשבוע, שיחות סקייפ בין משתתפות כדי לתמוך האחת בשניה, וכו'. מידע על מי זקוקה ליותר תמיכה מבחינת משמעת עצמית, אפשר לקבל מהאימייל ששלחנו בסמוך לתחילת הסמסטר. אפשר להציע לצוות אותן בזוגות). בתוך כך, יצירת סביבת עבודה אופטימלית תסייע לחיזוק המשמעת העצמית. חשוב לדאוג לכסא ישיבה טוב ותומך (או לפחות כרית שתתמוך בגב), מחשב במצב סביר, חיבור טוב לאינטרנט, רמקולים, אוזניות על-פי צורך, וכיו"ב.  

מיומנויות תקשורת. מיומנויות התקשורת הבסיסיות הנדרשות ממשתתפות בקורסי אונליין כוללות, בין השאר, שימוש באימייל והשתתפות בקבוצות דיון. אני מציעה שהסילבוס יכלול פסקה על ציפיות מהמשתתפות בכל הקשור לתקשורת. לדוגמה, עליהן לבדוק אימייל לפחות פעם ביומיים, ולהשיב לאימיילים שנשלחים אליהן, בייחוד לאימיילים שנושאים הודעות ותזכורות חשובות. בעבר, כששלחתי הודעה קבוצתית, "שתלתי" בטקסט ההודעה מלה ייחודית שהן צריכות לכתוב בתגובה על כך שקראו אותה. סטודנטיות שבאופן קבוע לא מגיבות לאימיילים – יש לברר עמן מה קורה. האם יש בעיה של גישה לאימייל, או בעיה אחרת שצצה? בתוך כך, יש להתייחס גם לסגנון הכתיבה בקבוצת הדיון הכיתתית, ולהבהיר שגם אם מדובר בקבוצת דיון, והכתיבה לא חייבת להיות פורמלית, יש לשמור על כללי כתיבה נאותים. אחרי הכל, זו סביבת עבודה אקדמית ולא פייסבוק. בנוסף, יש להבהיר מראש מה מצופה מהמשתתפות כשהן נדרשות לכתוב הודעות בקבוצת הדיון מבחינת אורך ועומק, ומה מצופה מהן כשהן מגיבות אחת לשניה בקבוצה. בעבר, ביקשתי מינימום של פסקאות בהודעה (3-5 פסקאות נראה לי סביר, אם קובעות מראש שכל פסקה מורכבת מ-100-150 מלים), ובתגובות ביקשתי שהן לא יהיו רק "אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת," אלא להעמיק בתשובה, להסביר על מה ולמה הסכימו (או לא הסכימו) ולשאול שאלה להמשך דיון.

(2) מבוא לקורס יכול לכלול כמה מרכיבים כדי לאפשר למידה מיטבית של סטודנטיות עם סגנונות למידה שונים (קריאה, שמיעה, ויז'ואל). במבוא רצוי לשלב את הסגנונות, כלומר לספק מאמר מבוא או שניים, מצגת או הרצאה, וסרט/וידיאו מתאים. המבוא, כפי שאנחנו יודעות, מסייע לנו לבנות את היסודות של הקורס במשך הסמסטר, ועליו נבנה את החלקים האחרים שלו. מבחינת תכנים, אפשר גם למצוא כמה קליפים קצרים או 2-3 הרצאות קצרות ומאמר אחד. השילוב צריך להיות מאוזן, יש להוסיף כמה זמן כל סרטון/הרצאה נמשכים וכמה זמן יקח לקרוא כל מאמר, כאמור כדי לאפשר למשתתפות ליצור לו"ז שיתמוך בחייהן האישיים. כשלימדתי אונליין בשנה שעברה, המשתתפות קיבלו אימייל עם מה נדרש לקרוא/לצפות. תזמנתי כל תוכן בנפרד (מאמר: 40 דקות + 20 דקות סיכום/כתיבת הערות, וידיאו: 25 דקות, סרט: שעה וחצי, וכו') וסיכמתי עבורן כמה שעות בשבוע יקדישו עבור העבודה בקורס. בשבועות שבהן נדרשו להגיש מטלות, הן קראו פחות מאמרים וצפו בפחות תוכני וידיאו.

מאוד חשוב לוודא שכל המאמרים והקישורים לסרטים/מצגות/הרצאות מרוכזים במקום אחד. אני ממליצה להכניס את התכנים המקוונים בסילבוס בטבלה מסודרת של מה לקרוא ובמה לצפות בכל שבוע.

בחלקים הבאים אכתוב על הסילבוס, בחירת תכנים, ניהול דיונים, והתאמות לסטודנטיות. בנוסף אתייחס לתקשורת עם הסטודנטיות, יצירת קהילה אונליין, ושמירה על גבולות.