למידה מרחוק, חלק ראשון: היערכות והשבועיים הראשונים

הכניסה הקדמית של בניין החינוך באוניברסיטת בויסי שבאייהו (ר. ז., 2018)

בשנה האקדמית 2018-2019 עבדתי כמרצה מן-החוץ באוניברסיטת בויסי שבאיידהו (Boise State University). בשני הסמסטרים, לימדתי את אותו הקורס (שעסק ביסודות בחינוך רב-תרבותי ופדגוגיה ביקורתית) בשני פורמטים. האחד בכיתה רגילה, והשני באונליין. כמובן ששני הקורסים היו שונים מאוד בדינמיקות שלהם; המעורבות של הסטודנטיות בלמידה היתה שונה מקורס לקורס, וחלק מהתכנים והפעילויות שהשתמשתי בהם היו שונים (יותר כתיבה, סרטים והרצאות באונליין, יותר עבודה בקבוצות ודיונים בקורס הכיתתי). עם זאת, אני שמחה לדווח שהלמידה היתה משמעותית עבור שתי הקבוצות. כשבחנתי את התוצרים של כל קורס, מצאתי כי הלמידה היתה משמעותית בקורסי האונליין מחמש סיבות עיקריות: (1) נערכתי היטב לקראת הקורס אונליין, (2) ויתרתי על הרעיון לתרגם קורס רגיל לקורס אונליין אחד לאחד, ובעצם יצרתי שני קורסים שונים שמותאמים לסביבת הלמידה בלי שהתפשרתי על מטרות הקורס ומה שרציתי שהסטודנטיות ילמדו בו ויקחו ממנו, (3) הכנתי את הסטודנטיות לקראת למידה אונליין, עם ציפיות ברורות מכל אחת ואחת מהמשתתפות, (3) נתתי הנחיות ברורות לכל משימה ומטלה, (4) ליוויתי את הסטודנטיות ונתתי פידבק על התוצרים שלהן באונליין כדי שישפרו את העבודה משבוע לשבוע, ו(5) הייתי ברורה ושקופה לגבי מה נדרש מכל אחת ואחת ממשתתפות הקורס, עמידה קשוחה בדדליינים, והאופן שבו הציונים מחולקים לכל משימה.

בישראל, כמו במדינות אחרות מסביב לעולם, אלפי קורסים אקדמיים הועברו באחרונה לפורמט למידה מרחוק (אונליין) בעקבות התפשטות מגפת הקורונה. כדי להפוך את המעבר פשוט יותר, ריכזתי עבורכן כמה רעיונות שיישמתי בעצמי כשלימדתי קורסים אונליין בשנה שעברה. במאמר זה אסקור יותר את המחשבה מאחורי הבחירות שעשיתי ופחות את הכלים הספציפיים העומדים לרשות מרצים ומרצות (זאת מפני שלכל מוסד אקדמי יש את הכלים שהוא בחר לרכוש, כלומר ברשותו רשיונות להפעלת תוכנות ללמידה מרחוק). הרקע שלי הוא לימודי חינוך, פדגוגיה ביקורתית-פמיניסטית, ולימודי תרבות, ומה שאכתוב כאן מתאים לתחומים דומים או נושקים (מגדר, עבודה סוציאלית, פילוסופיה, וכיו"ב).

היערכות לקראת השבועיים הראשונים: לוח זמנים מהודק

לפני שהקורס מתחיל, חשוב לעשות שני דברים: האחד, לבנות היטב את השיעורים אונליין לשבועיים הראשונים של הסמסטר – מבנה מסודר, מטלות וכיו"ב. השני, להכין את הסטודנטיות לקראת למידה מרחוק, כלומר מה נדרש בלמידה מרחוק, מה מצופה מהן, וכו'.

בנייה מהודקת של השיעורים של השבועיים הראשונים בסמסטר תאפשר לכן שבועיים שבהם תוכלו לבנות את שאר הקורס אונליין להמשך הסמסטר. בשבועיים אלה גם תוכלו לבחון כלים מסויימים שיסייעו לכן ללמד אונליין, לאתר תכנים חדשים להמשך הסמסטר (סרטים, הרצאות, ומאמרים) ולבדוק אותם. אני מציעה שבשבועים הראשונים של הקורס אונליין תתמקדו בהיכרות של הסטודנטיות בקורס, דיון על עבודה משותפת על למידה מרחוק ביחידים ו/או קבוצה, אסטרטגיות וטקטיקות למידה מרחוק, ובתוכני מבוא לנושא הקורס. אפשר להחליט שהשבוע הראשון יוקדש להיכרות, והשני יוקדש למבוא לקורס, ואפשר גם לשלב בין השניים. אם מדובר בקורס שנתי, אני מציעה להתמקד בשבועיים הראשונים באסטרטגיות למידה מרחוק, וחזרה על מה שנלמד בסמסטר הקודם. הכנה מהודקת של השבועיים הראשונים תסייע להמשך הסמסטר לזרום עם פחות תקלות.

שבוע ראשון: הודעה לסטודנטיות והיכרות בין משתתפות הקורס אונליין

הודעה לסטודנטיות. מקובל לשלוח אימייל "ברוכות הבאות" בסמוך לפתיחת הסמסטר, שבו אנחנו מברכות את הסטודנטיות לקראת הסמסטר החדש, נותנות תקציר על מה לצפות מהקורס, וכו'. אני מציעה שמעבר להודעה הרגילה שאנו שולחות מדי סמסטר, תכניסו שתי שאלות ותבקשו מהן לענות באופן פרטי בתוך זמן קבוע מראש (לתת תאריך): (1) מה את יודעת על נושא הקורס? / מה הציפיות שלך מהקורס? / למה בחרת להיות מורה/עובדת סוציאלית/ וכו'? (2) האם יש משהו שחשוב שאדע עלייך לפני שהקורס מתחיל? האם את ערוכה ללמידה בקורס אונליין? מה לשון הפניה המועדפת עלייך? האם את אם לילדים קטנים או פעוטות? האם יש לך לקויות למידה או נכויות שחשוב לי לדעת עליהן מראש? האם את סובלת מפוסט טראומה ו/או את זקוקה לאזהרות טריגר בחלק מהתכנים שאציג בקורס?

[הערה: השאלה האחרונה חשובה מאין כמוה, מאחר שלפעמים אנחנו צריכות להזהיר מראש אם אנחנו בוחרות להציג תכנים שעשויים לגרום לטריגר בקרב סטודנטיות שחוו טראומה או אירוע קשה בעברן. לרוב, סטודנטיות ישמחו על ההזדמנות לספר על התאמות מסוימות שמגיעות להן, או אזהרות טריגר שירצו לקבל. בשלב הזה, אני מציעה לרכז את המידע החשוב שתקבלו מהסטודנטיות כדי ליצור התאמות ותזכורות עבורכן בזמן בניית הסילבוס בהמשך. כמו כן, כך גם תוכלו לאתר משתתפות שאין להן מחשב או חיבור קבוע לאינטרנט, וזה מאפשר לחשוב יחד עם המוסד האקדמי מה לעשות – על כך ארחיב בחלק הבא]

היכרות עם ובין המשתתפות. אני מציעה לערוך פעילות היכרות בין המשתתפותבקבוצת הדיון הייעודית שנפתחה עבור הקורס. למשל, כל משתתפת תעלה תמונה אישית, ותספר על עצמה משהו אישי (חיית מחמד אהובה, סרט אהוב, מאכל אהוב, וכיו"ב), מה הביא אותה לתחום האקדמי, למה בחרה בקורס, וכו'. שאלות מנחות אחרות יכולות להיות על קשר אישי לתחום האקדמי, מה הציפיות מהקורס, מה החששות בללמוד קורס אונליין, מה היא יכולה לתרום לקורס, איזה ידע עולם היא מביאה לקורס, אילו מיומנויות היא יכולה ללמד את המשתתפות האחרות בקורס. יצירת דיון על שפע קולקטיבי בקבוצה יכולה להפחית חששות בקרב המשתתפות ולחזק ביניהן תחושת שותפות וחיבור.

[הערה: אני אתעכב על הנחיית דיונים אונליין בהמשך, אבל לעת עתה אציע שדיונים אונליין ייעשו במתכונת קבועה עם דדליין ברור. למשל, משתתפות יעלו הודעה ראשונה בקבוצת הדיון עד יום ג' בשעה 21:00, ואז לאפשר יומיים לתגובות (עד יום ה' בשעה 21:00). מבנה קבוע של דיונים יאפשר למשתתפות גמישות וזמן להיערך לדיונים אונליין (בעיקר עבור אמהות).תלוי בפלטפורמה שבה תנהלו דיוני, בחלקן יש אפשרות להגביל קריאה של הודעות שנכתבו על ידי משתתפות אחרות לפני העלאה של הודעה, וזאת כדי למנוע העתקה או "מריחה" של דעה שאינה באמת מבוססת על למידה של התכנים]

שבוע שני: מבוא לקורס

שבוע זה יוקדש לשני דברים עיקריים: האחד, מה נדרש מהמשתתפות בקורס אונליין ובניית אסטרטגיית למידה מרחוק (תוכנית עבודה למשך הסמסטר); והשני, על מה הקורס. אחרי שקראנו את התשובות של המשתתפות בקבוצת הדיון של השבוע הראשון, ולמדנו מעט על עולמן האישי והחששות שלהן מקורס אונליין, נוכל לערוך התאמות על פי צורך.

(1) הכנת הסטודנטיות לקראת למידה מרחוק (קישור ראשון למאפייני למידה מרחוק בוויקיפדיה, קישור שני למאמר קצר על למידה מרחוק) תכלול הסבר על כך שקורס אונליין דורש מהן תכנון מראש, עבודה עצמאית, משמעת עצמית, ומיומנויות תקשורת.

תכנון מראש. גם אם עוד לא סיימת לכתוב את הסילבוס, יש לזכור שככל שהסילבוס יהיה ברור ומהודק יותר, המשימות/מטלות יהיו ברורות, והתכנים יהיו זמינים עבור המשתתפות, כך יהיה קל יותר לתכנן מראש את העבודה בקורס. בסיום השבועיים הראשונים חשוב שכל המשימות והדדליינים יפורסמו כדי לאפשר למשתתפות להיערך. כמרצה, את יכולה להחליט שבכל שבועיים ייערך דיון אונליין ולכן חשוב להכניס את התאריכים הללו לשלד של הסילבוס. אם החלטת שאת רוצה שלוש משימות קצרות להגשה ועבודת סיכום בסוף הסמסטר, הכניסי גם אותן ללו"ז. עודדי את המשתתפות להכניס את כל המשימות – בין אם מדובר בקבוצת דיון, ובין אם מדובר במטלות הגשה – ליומן האישי שלהן. עבור משתתפות שזו הפעם הראשונה שלה לקחת קורס אונליין, הקפידי על תזכורות מרוכזות באמצעות אימייל כיתתי.

עבודה עצמאית. עודדי את המשתתפות ליצור "בלוקים" בלו"ז שלהן לעבודה עצמאית שכוללת קריאת מאמרים וסיכומם, צפייה במצגות, בסרטים ובהרצאות. הקפידי לכתוב בכל וידיאו/ מצגת/הרצאה מה אורכם/ן, ותני להן הערכה כמה שעות בשבוע יידרשו לצפייה, כתיבה, השתתפות בדיונים וכתיבהת מטלות להגשה. מנסיוני, לתת לסטודנטיות אומדן שבועי סייע להן לתכנן את השבוע.

[בתוך כך, אני מציעה ליצור שני קבוצי סילבוס. האחד לכיתה, והשני עבורכן, המרצות, שיכלול עמודה נוספת עם רעיונות, מחשבות, אומדני זמן של עבודה עצמאית עבור הסטודנטיות, וכל מידע אחר שחשוב לרכז במקום אחד, כמו המידע שקיבלת מהממשתתפות על לקויות, מוגבלויות, אזהרות טריגר, והגבלות]

משמעת עצמית וסביבת עבודה אופטימילית. השתתפות בקורס אונליין דורשת משמעת עצמית גבוהה ומיומנויות עבודה עצמאית. כל סטודנטית מכירה את המיומנויות וכישורי העבודה שלה, ולכן צריכה להיערך בהתאם. יש אפליקציות טובות שעוזרות למשמע זמן כתיבה או קריאה – חלקן מאפשרות האזנה למוזיקה מרגיעה לזמנים מוגדרים מראש (15-30 דקות, הפסקה של 5-10 דקות, ואז חזרה לעבודה), אחרות מזכירות לקחת הפסקה מדי 45 דקות, לקום מהכסא, להסובב, לשתות משהו, ולחזור לעבודה. משמעת עצמאית אינה רק לשבת ולעבוד, אלא גם לזכור לקום מדי פעם ולהתאוורר. משתתפות שזקוקות למבנה תמיכה, יכולות להתארגן בזוגות ולתמוך האחת בשנייה במשך הסמסטר (צ'ק אין פעם או פעמיים בשבוע, שיחות סקייפ בין משתתפות כדי לתמוך האחת בשניה, וכו'. מידע על מי זקוקה ליותר תמיכה מבחינת משמעת עצמית, אפשר לקבל מהאימייל ששלחנו בסמוך לתחילת הסמסטר. אפשר להציע לצוות אותן בזוגות). בתוך כך, יצירת סביבת עבודה אופטימלית תסייע לחיזוק המשמעת העצמית. חשוב לדאוג לכסא ישיבה טוב ותומך (או לפחות כרית שתתמוך בגב), מחשב במצב סביר, חיבור טוב לאינטרנט, רמקולים, אוזניות על-פי צורך, וכיו"ב.  

מיומנויות תקשורת. מיומנויות התקשורת הבסיסיות הנדרשות ממשתתפות בקורסי אונליין כוללות, בין השאר, שימוש באימייל והשתתפות בקבוצות דיון. אני מציעה שהסילבוס יכלול פסקה על ציפיות מהמשתתפות בכל הקשור לתקשורת. לדוגמה, עליהן לבדוק אימייל לפחות פעם ביומיים, ולהשיב לאימיילים שנשלחים אליהן, בייחוד לאימיילים שנושאים הודעות ותזכורות חשובות. בעבר, כששלחתי הודעה קבוצתית, "שתלתי" בטקסט ההודעה מלה ייחודית שהן צריכות לכתוב בתגובה על כך שקראו אותה. סטודנטיות שבאופן קבוע לא מגיבות לאימיילים – יש לברר עמן מה קורה. האם יש בעיה של גישה לאימייל, או בעיה אחרת שצצה? בתוך כך, יש להתייחס גם לסגנון הכתיבה בקבוצת הדיון הכיתתית, ולהבהיר שגם אם מדובר בקבוצת דיון, והכתיבה לא חייבת להיות פורמלית, יש לשמור על כללי כתיבה נאותים. אחרי הכל, זו סביבת עבודה אקדמית ולא פייסבוק. בנוסף, יש להבהיר מראש מה מצופה מהמשתתפות כשהן נדרשות לכתוב הודעות בקבוצת הדיון מבחינת אורך ועומק, ומה מצופה מהן כשהן מגיבות אחת לשניה בקבוצה. בעבר, ביקשתי מינימום של פסקאות בהודעה (3-5 פסקאות נראה לי סביר, אם קובעות מראש שכל פסקה מורכבת מ-100-150 מלים), ובתגובות ביקשתי שהן לא יהיו רק "אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת," אלא להעמיק בתשובה, להסביר על מה ולמה הסכימו (או לא הסכימו) ולשאול שאלה להמשך דיון.

(2) מבוא לקורס יכול לכלול כמה מרכיבים כדי לאפשר למידה מיטבית של סטודנטיות עם סגנונות למידה שונים (קריאה, שמיעה, ויז'ואל). במבוא רצוי לשלב את הסגנונות, כלומר לספק מאמר מבוא או שניים, מצגת או הרצאה, וסרט/וידיאו מתאים. המבוא, כפי שאנחנו יודעות, מסייע לנו לבנות את היסודות של הקורס במשך הסמסטר, ועליו נבנה את החלקים האחרים שלו. מבחינת תכנים, אפשר גם למצוא כמה קליפים קצרים או 2-3 הרצאות קצרות ומאמר אחד. השילוב צריך להיות מאוזן, יש להוסיף כמה זמן כל סרטון/הרצאה נמשכים וכמה זמן יקח לקרוא כל מאמר, כאמור כדי לאפשר למשתתפות ליצור לו"ז שיתמוך בחייהן האישיים. כשלימדתי אונליין בשנה שעברה, המשתתפות קיבלו אימייל עם מה נדרש לקרוא/לצפות. תזמנתי כל תוכן בנפרד (מאמר: 40 דקות + 20 דקות סיכום/כתיבת הערות, וידיאו: 25 דקות, סרט: שעה וחצי, וכו') וסיכמתי עבורן כמה שעות בשבוע יקדישו עבור העבודה בקורס. בשבועות שבהן נדרשו להגיש מטלות, הן קראו פחות מאמרים וצפו בפחות תוכני וידיאו.

מאוד חשוב לוודא שכל המאמרים והקישורים לסרטים/מצגות/הרצאות מרוכזים במקום אחד. אני ממליצה להכניס את התכנים המקוונים בסילבוס בטבלה מסודרת של מה לקרוא ובמה לצפות בכל שבוע.

בחלקים הבאים אכתוב על הסילבוס, בחירת תכנים, ניהול דיונים, והתאמות לסטודנטיות. בנוסף אתייחס לתקשורת עם הסטודנטיות, יצירת קהילה אונליין, ושמירה על גבולות.

4 תגובות בנושא “למידה מרחוק, חלק ראשון: היערכות והשבועיים הראשונים”

  1. תודה רבה! הפוסט שלך היה לי ממש כמו מישהי שמחזיקה לי את היד בדרך מפחידה. השתמשתי ברעיונות שלך להודעה למשתתפים בקורס (האם מוכנים וערוכות לקורס אונליין, האם יש ילדים בבית או הפרעה אחרת לשגרה, מה לשון הפניה). קיבלתי תגובות נהדרות מתלמידים (תלמיד כתב לי למשל "רק רציתי להגיד לך שמאוד שמחתי לראות את הפנייה השוויונית במייל שלך והשאלה על לשון הפנייה המועדפת עלינו. חייב להגיד שזאת פעם ראשונה שזה קרה לי במהלך לימודי באוניברסיטה. זה מאוד ריגש אותי, ואני מחכה לתחילת הקורס.").
    החלון פה פתוח לצד הטאבים שבהם אני מנסה לנהל את מהלכי השיעורים.

    1. יעל יקרה, תודה. התרגשתי מאוד לקרוא על ההודעה שקיבלת מהסטודנט. בקורסים שלימדתי בעבר סטודנטיות התרגשו כששאלתי על מגבלות ופוסט טראומה ולקויות למידה. זה הצעד הראשון שאנחנו יכולות לעשות כדי ליצור קשר בינינו לסטודנטיות, ובהמשך ביניהן כשיציגו את עצמן במרחב מקוון.
      אני כאן אם יעלו שאלות בהמשך.
      בהצלחה,
      רויטל

  2. תודה רבה. למדתי המון ולא רק על קורסים אונליין.
    אני תוהה עם זאת על קצב הקורס, כי אצלנו השבוע הראשון הוא סוג של הקדמה אבל בשני צוללים כבר לחומר. אצלך יש שבועיים שלמים להתארגנות, מה הסיבה?

    1. בוקר טוב, עינת. את קובעת את הקצב, אבל חשוב לזכור שהקצב שונה מאוד מקורס אונליין, במיוחד אם הלימוד הוא לא בשעות קבועות (למשל כשכל הסטודנטיות יכולות להתחבר באותה שעה לעבוד משותפת), אלא יש גמישות מתי לכתוב בקבוצת דיון, כשכל סטודנטיות אחראית על העשייה והלמידה שלה.
      במקרה של מגפת הקורונה נתתי התארגנות של שבועיים בגלל שזו תקופה חסרת תקדים וצריך להיערך מראש. לא לכל הסטודנטיות יש אמצעים אלקטרוניים בבית, לא לכולן יש חיבור אינטרנט, וצריך לאפשר היערכות. כשלימדתי בארה"ב סטודנטיות נרשמו לקורסים אונליין כחלק בלתי נפרד מהקריקולום שהאוניברסיטה הציעה, אבל לא היה עניין של יש או אין לפטופ בבית, או אם יש חיבור לאינטרנט. סטודנטיות בלי מחשב אישי או חיבור קבוע, יכלו לבוא לאוניברסיטה וללמוד בספריה או במרחבים הלימודיים האחרים שאוניברסיטה הציעה. אבל עכשיו יש מצב אחר שהמוסדות האקדמיים סגורים, ויש להיערך בהתאם.
      דבר שני, אני מעדיפה לנצל את השבוע-שבועיים ראשונים להיכרות וביסוס תחושת שייכות וקשר ביני לבין הסטודנטיות, וביניהן, עד כמה שאפשר, כי היסודות האלה יעזרו מאוד ללמוד יחד אונליין. כשסטודנטית מרגישה שייכת למרחב, היא תקפיד יותר לעבוד, תרגיש יותר בנוח לשאול שאלות, ותשמח להתחבר "סתם ככה" בשביל לראות אם הגיבו למה שהיא כתבה. כמו בכל מרחב מקוון אחר (פייסבוק, טוויטר, וכו'). חשוב ליצור את התנאים האופטימליים במרחב המקוון שאת יוצרת לסטודנטיות כדי שירצו להשתתף.
      כמובן שאת יכולה לעשות מה שבא לך. פה זה רק הצעות הגשה ((((:
      רויטל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.